הדעה הרווחת בציבור היא שהקבלה עוסקת בעניינים רחוקים ומופשטים כמו נשמות וגלגולים, מיסטיקה, קמעות וגימטריות, ורבים חושבים שהיא מיועדת לאנשים מיוחדים בלבד.
כיוון שאיננו מבינים עד כמה חכמת הקבלה נחוצה וחשובה לכל אדם ולכלל האומה, אנו דוחים אותה, כדבר שאין לנו צורך בו. אבל האמת היא שאין לנו דבר חשוב יותר מחכמת הקבלה, ומשום שאיננו משתמשים בה, הצרות הולכות ומתגברות והגלות נמשכת.
השגחת הבורא היא השגחה מטרתיתכל בריה מתפתחת בתהליך גידול איטי והדרגתי עד שהיא מגיעה לבסוף למצבה השלם והטוב. דוגמה לכך היא הפרי שעל העץ. כל עוד שהפרי לא הבשיל לגמרי, הוא נראה הפוך מהמצב הסופי שאליו הוא עתיד להגיע. למעשה, ככל שהפרי יפה ומתוק יותר בסוף התפתחותו, כך הוא יותר מר ואינו ראוי למאכל במצבי התפתחותו.
הבהמה נולדת מפותחת אך כמעט שאינה משתנה במהלך התפתחותה. לעגל בן יומו יש כוח ושכל לשמור על עצמו. האדם, לעומת זאת, נולד כשהוא כמעט נטול חושים וחסר דעת, אולם בסוף התפתחותו הוא רוכש דעת רחבה.
אם מישהו שאינו מכיר את העולם שלנו היה מסתכל על תינוק ועגל שזה עתה נולדו, הוא היה אומר בוודאי שהתינוק לא יצליח בחייו גם כשיגדל, ואילו על העגל היה אומר, "הנה נולד נפוליאון חדש".
מכל האמור לעיל עולה המסקנה שהשגחת הבורא על האדם היא בעלת מטרה, אך מטרה זו תתגלה רק בסוף ההתפתחות, בסוף הדורות. לכן רק מי שכבר רואה את האנושות בכל מצבי התפתחותה עד שלמותה, רק הוא יכול שלא להירתע מהצורות המקולקלות שבדרך.
השאלה היא איך אפשר לראות את המצב העתידי?
התפתחות מדעת ולא מדעתהמקובלים הם אלה שמשיגים את מצב ההתפתחות הסופי שאליו אנו עתידים להגיע. מתוך השגתם אומרים לנו המקובלים שהשגחת הבורא היא השגחה מטרתית, והיא זו שמכריחה אותנו להתפתח כדי שנהיה מסוגלים לקבל את הטוב שהבורא הכין בעבורנו.
מצבנו הסופי והדרך אליו נקבעו עבורנו מראש, כלומר אנו חייבים לעבור את כל מצבי ההתפתחות. חכמת הקבלה עוזרת לנו להבין את מצבי ההתפתחות שלנו ולגלות שהם לטובתנו. בכך אנו נדבקים אל הבורא ששולח לנו את מצבי ההתפתחות, מצב אחר מצב. אם נבין ונסכים עם שלבי ההתפתחות, המצבים שנעבור בחיינו יורגשו כטובים. אך כל עוד לא נבין את שלבי ההתפתחות ולא נסכים לפעולות הבורא עלינו, חיינו ימשיכו להיות מלאי טרחה וייסורים.
בהבנת מחשבות הבורא, אנו מזרזים ההתפתחות שלנו ובדרך טובה ומהירה מגיעים לתכלית, לקבלת חיים נצחיים ומלאים שלמות וטוב.
מכאן מובן ההבדל בין הדתות השונות לחכמת הקבלה. הדתות השונות רק נותנות לנו תקווה לשכר טוב. הקבלה, לעומתם, מעניקה לנו את האפשרות להפוך את חיינו להרפתקה נעימה. זהו רצון הבורא. בהרגשת הייסורים אנו מקללים את הכח העליון, ובהרגשת הטוב אנחנו מברכים אותו ומגיעים מהר יותר לתכלית קיומינו, שהיא חיים שלמים ונצחיים.
לאתר: http://www.kab.co.il
